כמה רחוק פרק 8

יונתן נפרד משחר. אחרי הכל היה נראה שהיא לא מעוניינת ביונתן לאורך כל הדרך. ומצד יונתן היה נראה שמדובר במשיכה בלבד. למרות שלפעמים היא הרגישה כמו קוץ, שחר הייתה מתמודדת ראויה נפלאה ומעניינת. היא סיפקה לנו בידור, מתח, עצבים ובעיקר החזירה אותנו לילדות. היא לא הפסיקה לעצבן אותנו כשהעמיסה עלינו את הטבעונות וכשלא ספרה את יונתן. החזירה אותנו לילדות כשיונתן רדף אחריה כמו נער מתבגר שרק רצה להתחרמן איתה. אין ספק שחוסר היציבות בסיפור בניהם היה מותח למדי. אפילו שכולם ידעו שהיא תחזור לארץ בשלב כזה או אחר.



לראות את יונתן סובל, נתן לנו סיפור מרושע של צופים שטחיים וגרם לנו להיות מהופנטים ממתח אל תוך המסך. כל הבנות קינאו בשחר, אף אחת לא הבינה איך יונתן נותן כל כך הרבה יחס למי שבכלל לא מחזירה לו הדדיות כל שהיא. היא נרתעה מגידול ילדים, היא שתיינית לא קטנה ובאופן כללי, היא הצליחה להראות ליונתן בכל דרך אפשרית שהם לא מתאימים. ולמרות כל זה, יונתן לא הפסיק להתפתל סביבה. למזלו של יונתן הגענו לחלק בתוכנית שהגיע הזמן להפסיק עם הסיפור המיידי, הגיע הזמן למצוא אהבה.

נמשיך עם מועמדות קצת יותר מתאימות ליונתן. יונתן לקח את הבנות לסיבוב בבית שלו, והן לא הצליחו להבין מה כל פשר הדיכאון סביב אשתו המנוחה (באמת?) הסיור בבית הכניס את הבנות למבוכה ולסטרס מסוים, נראה שפרץ הפתיחות של יונתן לא עבד בשלב זה. טניה ניסתה להפגין אמפתיה, אך נראה היה שהיא לא הצליחה להסתיר את רגשותיה.



טניה היא אישה רצינית. כזו שכבר סיימה עם ההתהוללויות ומחפשת משהו יציב בחיים. כל זה גרם ליונתן לחשוב שאולי היא המתאימה ביותר להצטרף למשפחתו. אך ככל שהזמן עובר, נראה היא הצליחה לעבוד על כולנו ובהחלט לא מדובר באישה בוגרת, יותר כמו ילדה מפונקת שחייבת לקבל את הכל באותו הרגע. טניה לא אומרת הרבה, אך מצפה מיונתן להבין שהיא מתאהבת בו, מפגינה ניתוק רגשי מסיטואציות, מדברת בקלישאות, התפרצויות קנאה בשאר הבנות, כל זה מראה על חוסר בגרות.



דניאל המשיכה בשלה. אבל ממש בשלה. דבר שגרם ליונתן להבין שהיא פשוט מושלמת עבורו. היא לא הגיבה למשחקי המבטים שלו עם שחר או להתנשאות של טניה, דניאל נשארה ממוקדת ורגישה כפלי יונתן. יונתן ניסה להסתיר את העובדה שבשנים האחרונות הוא היה כבוי ומתוסכל על ידי הפגנת קלילות וביטחון. אבל אי אפשר לעבוד בקלות על נשים שנמצאות איתך ברוב שעות היום.

כשדניאל ציינה בפניו את העובדה הזאת, היה אפשר לראות את יונתן זורח שוב ומכריז "את האחת".

לפעמים, עם כל החוזר והעוצמה שהחיים מביאים איתם, אנחנו פשוט מחפשים מישהו שיתמוך בנו, שלא לומר, יציל אותנו מעצמנו.