המטבח המנצח פרק 8

בפרק השמיני אנו מדרימים לכפר הבדואי דריג’את, שליד ערד להתארח אצל אמאל וגאבר, בת ואביה. הכפר מנותק מחשמל ולכל בית יש גנרטור משלו. ישראל שנת 2018.

 

ג’אבר האב, מנהל צימרים בכפר ועוסק בתיירות פנימית שנים רבות. הוא גם מצוי ברזי הקונדיטוריה. הבת אמאל, מייצגת סוג של פמיניזם מודרני בעידן הנוכחי. היא לא רוצה להתחתן, היא דעתנית, ובשלנית מבטיחה. יש לה חלום לפתוח מסעדה בחו”ל. אביה כמובן שרוצה לחתן אותה ומוכן למחול על כבודו בדרך לשם.




אחרי סיבוב קניות בבאר שבע כמדומני, אנו מגיעים לבית המהודר שלהם. וילה בכפר. עיזים, כבשים, ריחות של מדבר, נוף צחיח ואלמותי.

 

ליד הבית יש את המסעדה. מדובר במערה חצובה בסלע, אותנטית ומרשימה ביותר. ממש כמו המערה של עלי באבא וארבעים השודדים. מסתבר שהסבא של המשפחה, חצב את המערה הזו בזמנו במו ידיו ואף גר בה פרק זמן מסויים. במקור המשפחה היא מהר חברון. מקור השם של הכפר, דריג’את, פירושו “מדרגות”. מסתבר שמדובר במדרגות שיורדות מההר, אל העמק. זו דרך הנדודים שעשתה משפחה מהר חברון לכאן. ממש שיעור בסוצילוגיה.

 

המנה הראשונה והשנייה די מתפקששת להם. אמאל הצעירה מגלה לראשונה מול המצלמות את הקושי שבלהתמודד עם לחץ, עמידה בזמנים, עבודת צוות, פער בין כוונות לביצוע, קושי בהתמודדות עם עצמך ועל החלום שלך – אל מול המציאות המלחיצה של סרוויס מקצועי.




אבל אז מגיע האביר על הסוס הלבן, אבא ג’אבר, שרוקח גלידה עם זעתר. מדובר בקינוח מעולה [כנראה, לא טעמתי]. וזהו למעשה הקינוח שמציל אותם מביזיון מוחלט ומזכה אותם בציון בינוני פלוס.

 

גם הפעם הגישה האסטרטגית שולטת בתהליך קבלת ההחלטות של שאר הזוגות המתחרים.

 

קונספט