גולסטאר עונה 6 פרק 9

הפרק הקודם מסתיים בגעגעועים של הנבחרת לבית ולמשפחות. המכתב המוקלט שאייל הכין עם המשפחות היה מאוד מרגש ונגע בכל אחד משחקני הנבחרת.



אבל אין מה לעשות, חייבים להמשיך בשגרה. שעייה אומר לכולם שחייבים לארוז תיקים, מכוון שהם יוצאים לשטח ליומיים. הנבחרת עוברת לגור בכפר תאילנדי בנטג לונג. מקום חדש, זה תמיד מסקרן ומביא איתו חדשנות. בזמן הנסיעה החליטו לשחק משחק “אשכנזים” כנגד “מזרחים”. רז מנחה את התחרות. השיר הראשון שנבחר, היה חורשת האקליפטוס. היה מאוד מעניין, מכיוון שאף אחד מהקבוצה לא ידע את המילים. בקבוצה של “אשכנזים” לעומת זה ידעו את השיר הדרוש. גם בפעם השנייה ” מזרחים” לא הצליחו, לעומתם “אשכנזים” גם הפעם השנייה ידעו את השיר.

בהגעה לכפר, ראו נופים מעלפים, ציפורים מצייצים, אבל הדבר הכי מעניין, שזה כפר עם תושבים אורוכי הצוואר. כאשר משתתפי הנבחרת מסתכלים מסביבם, הם רואים ילדים עם טבעת על הצוואר, שבעזרתה הצוואר נמתח.



שעייה מספר שבמהלך היומיים הנבחרת תעבור אימונים מאתגים, שקשורים לתרבות של אורוכי הצוואר, ולאחר מכן יתקיים משחק מול נבחרת מאמני הפילים של הכפר.

לאחר החלפת בגדים לבגדים מסורתיים כולם יורדים למגרש לאימון הראשון. כרגיל המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות, כאשר השחקנים ישימו את הטבעות. הטבעת מונעת  מהשחקן להיסתכל למטה, ולכן באימון הזה כולם עובדים על ראייה המרחבית.



גול הראשון מכניסה קבוצה של אייל, לקבוצה של שעייה אין מזל. פליקס מחטיא כל הזמן, אבל יש עוד שחקנים במגרש. אז יש תקו. רביבו מכניס גול השני, שתיים אחד לקבוצה של אייל. המשחק יתנהל עד 3 נקודות.  שוב פליקס מנסה, אבל לא מצליח. בינתיים השוער של קבוצה השנייה יוצא מהשער, ויש גול השלישי משחקני קבוצה צהובה. קבוצה של אייל מנצחת.

האווירה של הכפר או זמן, שעבר וגיבוש של הקבוצה נותנת לאלכסיי הזדמנות להיפתח ולספר על ילדות שלו ועל החיים. הוא מספר על כך, שבבית הספר היו הרבה בעיות: הרביצו לו, דחפו אותו, לקחו ממנו דברים ואף אחד אף פעם לא עזר לו להתמודד עם זה. הזכרונות, שהציפו אותו, גורמו לדמעות. רז שאל אותו מה הוא היה עושה כאשר הציקו לו? חוץ לבכות אלכסיי לא יכל לעשות שום דבר, גם לא ידע עברית. כל זה התחיל מגיל 6, כאשר עלה לכיתה א. הוא עלה לארץ בגיל 1996, עד אז לא היה בשום מסגרת.



רז מאוד מתחבר לסיפור, הוא התחיל לחשוב על הילדים שלו. אלכסיי מקבל תמיכה מלאה מחברים שלו בקבוצה. זה נכון, שמאחורי כל אחד עומד סיפור חיים אחר, אבל ההרפתקה הזו בתאילנד הפכה את הנבחרת למשפחה.